המעבר של ענף הבנייה לעבודה ב-BIM (ובישראל לרוב באמצעות תוכנת Autodesk Revit) יצר מהפכה באופן שבו פרויקטים מתוכננים, מנוהלים ומבוצעים לעומת גישת התכנון המסורתית המסתמכת על תכנון באמצעות תוכנות CAD מסורתיות. השינוי אינו בא לידי ביטוי רק ע"י השימוש במודל תלת מימדי שמתאפשר באופן אינטגרלי ברוויט שכן קיים הבדל גדול בין שרטוט תלת-ממדי לבין עבודה ב-BIM. אוטוקד ורוויט הן תוכנות שמשמשות ככלי עבודה – ההבדל הוא במתודולוגיה, שזהו שינוי תפיסתי. על כן שליטה טכנית והכרת הכלים אינה ערובה להצלחה בדיוק כפי שידיעת כתיבה אינה ערובה לתוכן איכותי.
מודל שנבנה ברוויט ללא הבנה ב-BIM וללא מתודולוגיה סדורה עשוי להיראות תקין במבט ראשון אך ברגע האמת, כאשר נדרש שינוי תכנוני, תיאום מול יועצים או הפקת כמויות הוא עלול להציף קשיים שנובעים מאיך שהוא נבנה מלכתחילה.
משרטוט גיאומטרי (CAD) למסד נתונים חי (BIM)
ההבדל בין סביבת CAD מסורתית לסביבת BIM אינו מתמצה במעבר מדו-ממד לתלת-ממד.
בתוכנות CAD מסורתיות (לדוג' אוטוקד) העבודה מבוססת לרוב על ישויות גיאומטריות בלבד: קווים, קשתות, משטחים ואף נפחים. ישויות אלו אינן מכילות מידע לגבי עצמן (מה שמכונה מידע סמנטי) – למשל, מלבן שמייצג קיר בתכנית, אינו "יודע" שהוא קיר, הוא בסה"כ גיאומטריה.
עבודה ב-BIM מוסיפה את רובד המידע אל הגיאומטריה ובכך מתקבלים אובייקטים בעלי משמעות סמנטית עם לוגיקה הנדסית. קיר ברוויט אינו אוסף קווים אלא אלמנט תלת מימדי שקיים במרחב – הוא מכיר בתפקידו המבני, יודע לאיזה מפלס הוא מעוגן ובעל מערכת יחסים עם אלמנטים אחרים (כמו דלתות וחלונות שמשתלבים בו). כל התוכניות, החתכים, החזיתות וטבלאות הכמויות אינם קבצים נפרדים אלא נגזרות של מידע המשוקף במבטים שונים מתוך מסד נתונים (המורכב מגיאומטריה ומידע).
רובד הנתונים: המידע שמניע את הפקת התוצרים
אחת התפיסות המוטעות היא ההתמקדות הבלעדית בנראות הגיאומטרית של המודל. גיאומטריה מדויקת היא אמנם תנאי הכרחי, אך היא מהווה רק חצי מהתמונה – שכן רובד הנתונים חשוב לא פחות. הבדל מהותי זה משנה לחלוטין את האופן שבו מופקים תוצרי התכנון
- בסביבה מסורתית כדי לסמן חלון או לציין סוג קיר, משרטטים טקסט ידני לצד האלמנט. אם סוג האלמנט משתנה או נמחק במהלך התכנון, יש לעדכן את המסמכים באופן ידני.
- בסביבת BIM המידע המוצג על גבי הגיליונות אינו טקסט "טיפש", אלא שיקוף חי וישיר של מאפייני האלמנט עצמו דרך תגיות חכמות (Tags) וטבלאות (Schedules). כאשר מציבים תגית על קיר או חלון, היא שואבת ומציגה בזמן אמת את הפרמטרים המוגדרים בתוכו כגון סוג, מידות, מספר וכד'.
שינוי הגדרה בודדת באלמנט מעדכן באופן מיידי, אוטומטי ועקבי את כל התגיות בכל התוכניות והחתכים, יחד עם רשימת הכמויות. כאשר רובד הנתונים מדויק, הפקת התוצרים הופכת לפעולה אינטגרלית של המערכת ולא למשימת שרטוט ותיוג ידנית.
עקרונות מפתח למודל איכותי
מודל BIM אינו תוצר חד-פעמי שנבנה עבור שלב בודד ואז נזנח. המודל מלווה את הפרויקט לאורך כל מחזור חייו: משלב התכנון הראשוני ובדיקות ההיתכנות, דרך תוכניות להיתר, מסמכי מכרז, תוכניות עבודה מפורטות ועד לליווי הביצוע ומסירת המבנה.
כדי שמודל יוכל לצלוח את המסע הזה בהצלחה רצוי כי יהיה בנוי ע"ב מספר עקרונות מרכזיים, להלן שלושה עיקריים:
- גמישות – תכנון הוא תהליך דינמי ואיטרטיבי. שינויים הנובעים בדר"כ מדרישות יזם, הנחיות רישוי, ואילוצי תיאום תכנון וביצוע מתרחשים תוך כדי תנועה. במודל שנבנה בצורה קשיחה מדי יהיה קושי להטמיע שינויים ועדכונים מבלי לפגוע ברכיבים אחרים. מודל איכותי בנוי באופן כזה שעדכונים ושינויים יהיו ניתנים לביצוע בקלות ובמהירות.
- חזרתיות – מבני מגורים, משרדים ומבני ציבור נשענים פעמים רבות על אלמנטים חזרתיים: טיפוסי דירות, גרעינים, ממ"דים ואף רכיבי חזית. חזרתיות זו נלקחת בחשבון בעת המידול, בין אם על ידי חלוקה ארגונית תוך התחשבות במגבלות התכנון והתוכנה. היתרון בכך הוא ששינוי בטיפוס בודד מעדכן את כלל המופעים בפרויקט באופן מיידי ומבטיח אחידות תכנונית וחיסכון זמן עבודה רב.
- מינון המידע – מידול יתר מכביד על הקובץ, מקשה על העבודה השוטפת ומייצר רעש גרפי מיותר. מודל מקצועי מפורט בנקודות הדרושות ואינו מפורט היכן שאין לכך דרישה או צורך. מינון נכון של הטמעת מידע, בין אם גיאומטרי או סמנטי הוא מפתח למודל איכותי
בסופו של דבר, איכות של מודל BIM אינה נמדדת בנראות שלו במבט התלת-ממדי, וגם לא בשליטה טכנית בפקודות התוכנה – אלא בהבנה של תהליך התכנון והבנייה.
מודל שנבנה מתוך חשיבה על שלבי הפרויקט הבאים, ומאזן נכון בין מידע, גמישות וחזרתיות, מפסיק להיות קובץ שרטוט פסיבי והופך לכלי עבודה אמיתי שמשרת את כלל המעורבים בפרויקט – החל מהסקיצה הראשונה ועד למסירה בשטח.
שאלות נפוצות
האם ניתן להמיר תוכניות CAD למודל רוויט באופן אוטומטי?
לא. ייבוא גיאומטריה מקובצי CAD לרוויט יוצר עומס גרפי ואינו מייצר מודל BIM אמיתי. המעבר הנכון דורש בנייה מחדש של האלמנטים תוך הגדרת המשמעות הסמנטית, החומרים והקשרים המרחביים שלהם במערכת.
מה עושים עם מודל קיים שמתנהג בצורה כבדה ומשובשת?
במקרים כאלה ניתן לבצע בדיקת מודל בכדי למפות את מקורות הכשל העיקריים שגורמים לבעיה תוך תשומת לב לאזהרות מערכת קריטיות, אלמנטים שמוגדרים בצורה שגויה ומשפחות כבדות. לאחר מכן מחליטים האם נכון לנקות ולתקן את המודל הקיים או לבנות מודל חדש.
מתי כדאי להגדיר את נהלי המידול בפרויקט?
מיד בהתחלה. הגדרת מתודולוגיית העבודה, רמת הפירוט (LOD) ומבנה הפרמטרים כבר בשלב האפיון הראשוני היא חלק מהבסיס עליו המודל נבנה.
בין אם מדובר בהקמת מודל עבור פרוייקט חדש, מידול מפורט לביצוע או שדרוג מודל קיים – פנו אליי לשיחת אפיון, ונגדיר יחד את היקף המידול ורמת הפירוט הדרושה לפרויקט.